פינת  "פרשה צוחקת"   יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע   --
                                                   מאת ציפי דגן
                               בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות

בפרשת וארא      –    נלמד על קוצר רוח שהוא שיעבוד
               איך הצחוק מאריך את רוחנו ומחבר בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

נאמר בפרשת וארא (שמות ו',  ג' ד' ו') "וָֽאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶל־יַֽעֲקֹ֖ב ... וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן ... וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם" מסביר רש"י, בורא עולם נראה אל האבות וכרת עמם ברית לגבי עתידו הטוב של עם ישראל, כעת הוא עומד לקיים אותן. הוא מבקש ממשה רבינו ללכת אל העם ולבשר לו שהגיע הזמן ליציאת מצרים. 
אך בהמשך נאמר (שמות ו', ט'): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". אומרת סיון רהב מאיר, המדהימה, בשיחתה לפר' השבוע, שהפרשה מתחילה עם ההבטחות של הקדוש ברוך הוא למשה שהגיע הזמן שהוא יקיים את הברית שהוא כרת עם אברהם, יצחק ויעקב. הטקסטים מוכרים לנו כאן ובפרשות הבאות, המילים של ההגדה של פסח. ״ארבע לשונות של גאולה״, שעליהן קבעו חז״ל את ארבע הכוסות של פסח הן כאן: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, והבאתי. אבל את כל ההבטחות האלה בני ישראל בכלל לא שמעו. למה? מקוצר רוח ועבודה קשה. מסביר רש״י: ״מקוצר רוח. כל מי שהוא מיצר – רוחו ונשימתו קצרה, ואינו יכול להאריך בנשימתו.״ מה היה השעבוד הכי גדול של בני ישראל במצרים? זה שהם בכלל לא ידעו שהם משועבדים.
גם בימינו אנחנו רואים שיעבוד. היא מביאה דברים של סוציולוג בשם תמיר ליאון, האומר שבני הנוער של ימינו משועבדים למכשירים הסלולריים. זה הדור הראשון בתולדות האדם שחי את כל חייו בתוך התקשורת הסלולרית, ושוויתר על תקשורת בין-אישית, שהחליף הבעות פנים בסמלים אלקטרוניים. כל הדורות שקדמו לדור הזה ידעו להבחין בין חוץ ובין פנים, בין הבית ובין החוץ. ואילו הדור הזה חי כולו בחוץ: כל מה שקורה מיד מדווח החוצה לרשתות החברתיות ולוואטסאפ. טיפ אחד שנתן תמיר ליאון כדי לנסות לעורר את בני הדור שלנו מהשעבוד שלו: בכל פעם שאנחנו מדברים עם אנשים אחרים, להביט להם בעיניים. כי זו אחת המחלות של הדור הסלולרי: לא מביטים לאנשים בעיניים, לא מבינים אינטראקציה אנושית שאינה של אייקונים. הדור הזה כל כך מחובר למכשירים ולרשתות החברתיות כי התפתחה תסמונת חדשה: FOMO. ראשי תיבות של Fear Of Missing Out. הפחד לפספס מה שקורה. והרי זה ״מקוצר רוח״ של ימינו.

כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.

*תרגיל צחוק בגובה העיניים.
נסתדר בזוגות, נעמוד זה מול זה, ניתן ידיים ונביט ישירות אל עיני בן הזוג. נחייך חיוך הדדי ההולך ומתרחב לצחוק הדדי למשך דקה שתיים לפחות. בקבוצה:  נפעיל מוזיקה תוססת ונרקוד יחדיו במרץ עד אשר נעצור את המוזיקה (המנחה יעצור), ואז נצחק שוב ישירות אל זוג העיניים שממול.  וכעת נשימה עמוקה!  ועוד סיבוב.  כל הכבוד!
למתרגל הבודד, כדאי לבצע תרגיל זה אל מול המראה, תוך התבוננות בעיני עצמינו, חיוך לעצמינו, ולצחוק עם עצמינו תוך התבוננות בעינינו עצמינו.  חזק מאד!

על הפסוק הנ"ל אומרת הר' ימימה מזרחי, קוצר רוח הוא החמצת החיים – הכל מהר אינסטנט. ומביאה את הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) נשימה = נשם י-ה.  כשאת נושמת עמוק, ומכניסה לריאות אוויר, את מכניסה לתוכך את  הקב"ה – הוא מנשים אותך. "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה". כל נשימה ונשימה שלך הקב"ה עושה לך פווו - את מכניסה לתוכך את הקב"ה בכל נשימה.  קוצר נשימה - אם את לא נושמת מספיק – האמונה שלך יורדת. 

*תרגיל צחוק קוצר רוח.
נבצע  ג'בריש מהיר מהיר. הסבר: ג'בריש זו ה"שפה" שדברתם עוד לפני שידעתם עברית. שפה בעלת אלמנט תרפויטי, המאפשרת לכם לשחרר מהלב, בכיף ללא שיפוטיות, וללא תכנון המילים, ללא מח שמאל, פשוט לשחרר ולהתאוורר, וזה גם מצחיק, אז הרווח כפול. לבריאות!
*תרגיל צחוק מאריך רוח.
נבצע  ג'בריש איטי איטי ממש בסלאו מואושן – בהילוך איטי.   חה חה חה   ונשימות !!  נפלא !
תרגיל צחוק נשימת האמונה.  לנשום עמוק – להכניס אויר – לשחרר אויר + צחוק  מתגלגל להודיה על כל נשימה ונשימה.

ונסיים בערך יפה של כיבוד הדור המבוגר - גילנות. מספרת לנו סיון, כי האקדמיה לעברית לימדה אותנו באחרונה מילה חדשה: גילנות. האפליה של בני אדם על פי גילם, העדפת הצעיר על פני המבוגר. ואילו התורה בפרשות האלה מלמדת אותנו את ההפך. משה בן 80, אהרון בן 83. זה הגיל שבו הם יוצאים  במשימתם לדבר עם פרעה, לשחרר את בני ישראל. זה המנהיג של בני ישראל: בן 80 ומגמגם.

ברוח הגילנות,  אני מאחלת לכולנו, שנזכה בע"ה להתגלגל מצחוק מבריא ומחזק עד גיל זקנה ושיבה  אמן !

שבת מאוורת מחייכת  וחמימה 
באהבה
ציפי דגן