פינת  "פרשה צוחקת"   יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע   --
                                                   מאת ציפי דגן
                               בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות

בפרשת ויגש        –    נלמד איך עושים "ויגש" ולמה כדאי ?
                              איך הצחוק עושה ויגש ומנגיש עבורינו החיים הטובים.

בפרשת ויגש  (בראשית מ"ד י"ח)  נאמר: "וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה". הפרשה הקודמת הסתיימה ברגע של מתח: האם יילקח בנימין מאביו ומאֵחיו, ויישאר במצרים אצל יוסף? ובפרשתנו, יהודה ניגש להציל את בנימין: הוא מתחנן בפני יוסף שישחרר את בנימין, ואומר כי חיי אביהם בסכנה אם לא יוחזר הילד בשלום לביתו. 
אנו למדים כאן כיצד במצב של התנגשות בין שני צדדים, עושים "ויגש" שזהו אותו שורש נ.ג.ש, ומצליחים להפוך את ההתנגשות לנגישות. כך אומר רפאל כהן, פעולת ה"ויגש"  שעשה יהודה, המיסה את ליבו של יוסף וההתנגשות הופכת למפגש משפחתי ידידותי חם ומרגש – "ויגשו . .  וינשק לכל אחיו. . ."
מה זה ה "ויגש" שעשה יהודה? מסבירה הרבנית ימימה מזרחי, אומרים חז"ל ורש"י אומר: אין הגשה אלא לשון תפילה, אין הגשה אלא לשון פיוס, אין הגשה אלא לשון מלחמה. "אין אלא" = רק. כשניגשים זה רק להתפלל, כשניגשים זה רק לעשות שלום, כשניגשים זה רק לעשות מלחמה. מה זה? אולי תחליט – רק תפילה, רק שלום או רק מלחמה?  ופרשתנו מלמדת תפילה אינה שבה ריקם, באחריות, אף פעם, גם כשמי שעומד מולך הוא קיר והשמים נראים כמו קיר.  כלפי חוץ – דברי בפיוס, בשקט-בשקט: "ה', כל כך קשה לי, לא יכולה יותר". ובפנים – שאגה איומה-איומה-איומה. המדרש לא ממציא. יהודה באמת שאג. כך מסבירים מפרשים שמבפנים הוא שאג שאגה אדירה עד שעמד העורק הראשי שלו להתפוצץ חלילה.
 אבל כשמישהו הוא כמו קיר, עלייך לגשת ולראות מה יש מאחוריו, מה יש מאחורי התחפושת שלו. כאשר אֵ-ל מִסְתַּתֵּר, או-אז את צריכה לדבר למקום הנסתר.  אם אנו נתקלים במצב ללא מוצא מול מישהו, מה צריך לעשות? תעשו  "ויגש" הכולל גם תפילה, גם פיוס מבחוץ וגם מלחמה-שאגה מבפנים.

כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.
*תרגיל צחוק ויגש.
נשב ליד שולחן, ידינו על השולחן. נדמיין מצב של קונפליקט מול מישהו  או מול מציאות של בעיה כלשהי.
1. נעצום עיניים ונלחש תפילה חרישית לבורא עולם בבקשה נרגשת שיעזור לנו לפתור       את הבעיה, או לחילופין שיגאל אותנו מהבעיה.
     כדאי להוסיף את המשפט: "אין עוד מלבדו"
     ונצחק צחקוק חרישי ושקט עוד ועוד.
2.בתוך הלב "נצעק" צעקה עצומה, "נשאג"  כאילו שאגה ונתכוון לומר לבורא עולם די די    לא יכולים יותר! נדמיין צחוק אדיר וחזק המוביל את שאגתנו מעלה מעלה.
   אם אנו נמצאים לבד אפשר לצחוק צחוק עצום ורם ותוך כדי צחוק
   לומר בקול די די די .אנא תגאל אותנו כבר!!
3. נדבר מול האדם בנחת בכבוד ובטון של פיוס (פיוס=יוסף אותן אותיות) ושכנוע מעומק     הלב. עם הארת פנים  ואם מתאים לסיטואציה אפילו חיוך נימוסי.
   אם אנו לבד, נבקש ונסביר לבורא עולם תוך צחוק של שמחה ותודה. חה חה חה  
    וננשום עמוק! בהצלחה!

מה "ויגש" בואו ניגש לגישה נפלאה שמביאה הרבנית ימימה, מהפרשה אנו למדים על
  4 דרגות של המושג חיים.
1. הדרגה רגילה הכי בסיסית הכי נמוכה. יעקב אומר לבניו : "רְדוּ־שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִֽחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת"           
    לאכול לשתות,  ויטמינים, בריאות, תזונה נכונה וספורט.

2.הדרגה הבאה הגבוהה יותר היא לחיות חיי רוח מצוות ותורה.  לומדים זאת  מיעקב שאחרי שמגלים לו על יוסף, הוא שואל העוד יוסף חי. מדוע הוא שואל הרי אמרו לו כבר שהוא חי. כוונתו לשאול האם יוסף עדיין נשאר איש רוחני, בתורה ובמצוות, האם נשאר עדיין איש טוב ובעל מידות למרות שהוא במצרים שנחשבה לארץ הירודה ביותר  מבחינה רוחנית.

3.הדרגה הבאה היא חיים של חשיבה חיובית וביטחון בה'   לחושב טוב בכל מצב. "וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עֽוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י ..."  מה רב כוחו של יוסף בני שעברו עליו כ"כ הרבה צרות ועוד מחכה שיקרה לו משהו טוב, בכל סיטואציה ראה יוסף, את רק את הטוב מתוך ביטחון מוחלט בבורא עולם.   

*תרגיל צחוק הכל לטובה.
עם השיר "הכל לטובה"  נסובב ידיים ונצחק את השיר לפי המוזיקה

4.הדרגה הכי גבוהה של חיים היא היכולת למחול ולסלוח.  להיות מסוגל לגשת ולמחול. יוסף כמובן מוחל לאחיו ומצדיק את הכל כמהלך אלוקי. ואז  יוסף שאל את אחיו " וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י" אומרים המפרשים שהתכוון לשאול, האם הצליח אבי למחול לכם על שמכרתם אותי. וגם יהודה מוחל לאביו יעקב על האפליה שהייתה כלפי יוסף ובנימין, ומבין לליבו של אביו ואף מוכן להיות ערב עבור בנימין.

*תרגיל צחוק הסליחה.
נסתדר בזוגות, נניח את יד ימין על כתף שמאל של בן הזוג, וכן להיפך עם יד שמאל. וזאת תוך אמירת: "אני צוחקת וסולחת", וכן להיפך עם יד שמאל על כתף ימין "אני סולחת וצוחקת", נצחק יחד תוך כדי סיבוב עם הידיים על הכתפיים.  חה חה חה !  כל הכבוד!  נשימות עמוקות ! לבריאות!

שבת מבורכת מנגישת פיוס ואחוה 
     באהבה ציפי דגן