פינת "פרשה צוחקת" יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע !
מאת ציפי דגן
בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות
בפרשת כי תשא – נלמד איך נישא את הכוחות הרוחניים מעל פני החומריים איך הצחוק נושא אותנו לחבר בין חצאים
בפרשת כי תשא נאמר: (שמות ל' י"א – י"ב ) : "וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר : כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻֽדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַֽיהֹוָ֖ה . . . " המילים כי תשא מלשון נשיאה – עליה התקדמות, מלמדות אותנו כי הפרשה שלנו עומדת לתת לנו כלי להתמודדות מעצימה לחיינו.
בפסוק הבא: (י"ג) " זֶ֣ה יִתְּנ֗וּ כָּל־הָֽעֹבֵר֙ עַל ־הַפְּקֻדִ֔ים מַֽחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל. . ."
הפרשה מספרת על מפקד של כל הגברים שיגבה מכל אחד מחצית השקל, הפרשה גם מספרת לנו על חטא העגל, עגל הזהב של בני ישראל.
כלומר יש לנו כאן שילוב של שלושה נושאים: עגל הזהב המסמל משהו + מחצית השקל + תשא – עליה והתעצמות. ולכך נקדיש השבוע את פינתנו.
אומר הרבי מלובביץ, כי מחצית השקל סימלה את האחדות הרצויה בעם ישראל: כולם, מהעשיר ביותר ועד העני ביותר, נתבקשו לתרום סכום זהה. כל אחד נתבקש לתרום דווקא מחצית שקל ללמדנו שאחדות אמת מושגת רק כאשר כל אחד מכיר בהיותו "חצי" בלבד, מציאות חסרה שהיא חלק מ"שלם" גדול יותר וזקוקה לזולת על מנת להשלימה.
אצל הרב זמיר כהן מצאתי משמעות נוספת יפהפייה, למושג מחצית. אם נפרק את המילה לאותיותיה נקבל:
ה "צ" הממוקמת במרכז המילה, מסמלת את המילה "צדקה",
צמודות לה מימינה ומשמאלה ,"ח" ו- "י" מתקבלת המילה: "חי". רחוקות יותר יש לנו "מ" ו- "ת" ביחד מתקבלת המילה "מת". בסמליות אנו מבינים שככל שקרובים יותר לצדקה – זה מצב של חי, חיות וצמיחה, והרחוקים מצדקה זה כמו "מת" חלילה, חוסר חיות.
כשאדם תורם ונותן מכספו, מזמנו, מתשומת ליבו, משמחתו לאחרים, חייו הם בעלי משמעות ותחיה. אנו, אנשי היוגה צחוק, ב"ה, מאפשרים לעצמנו לשמוח, משחררים את הלב שלנו לשמחה שאינה תלויה בדבר. ובזכות זה אנחנו גם זוכים לשמח אחרים. ע"י הצחוק שאינו תלוי, אנחנו זוכים ב"ה, להרבות שמחה בעולם, ומחיים ממש אחרים. ממש את המילים האלו, אומרות לי מתאמנות רבות במועדון שוב ושוב : "זה ממש מחייה אותי".
כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.
*תרגיל הצחוק המחייה אותי
נמתח ידיים למעלה עם נשימה עמוקה, נצחק לנו בכיף גדול, חופשי חופשי, ניקח עוד שאיפה עמוקה ונאמר לעצמנו בקול ובכיף : "אח! הצחוק הזה מחייה אותי ! תודה" ! ושוב צחוק מתגלגל! ושוב אמירה. כל הכבוד!
*תרגיל חצי צחוק.
נשב לנו בנוחות. או בקבוצה ניתן ידיים במעגל. המשימה – לצחוק צחוק שלם, ואז לחצות אותו לשני חצאי צחוק.
נצחק צחוק שלם, לפי החלטה מראש על אורך צחוק מסוים, וזה הצחוק השלם. חה חה חה ונשימות, וכעת נצחק חצאי צחוק קצרים, עם הפסקות, חה חה , ושוב חה חה , ושוב. . . נשימות. וכעת מחברים את כל חצאי הצחוק.
חטא העגל שבו נפלו בני ישראל, מלמד כי הכח החומרי הוא סוחף. כאשר הם חיכו למשה, אשר בושש לרדת (לדעתם) מהר סיני, הם שכחו את ההתעלות הרוחנית שאליה הגיעו לקראת מעמד הר סיני, וחיפשו פתרון מהיר חומרי, דחוף משהו גשמי שיוכלו לסגוד לו. עגל הזהב, הוא בעצם סמל להקדשת החומריות כמטרה.
מסביר רפאל כהן (האיש שהצליח לשנות את הסרט), התאווה והשעבוד לעגל הזהב מייצגים מצבים דומים גם היום, 3,400 שנה אחרי עגל הזהב: שיעבוד מוגזם לחומר, לכסף, לקריירה, ללחץ חברתי. נטייה לסמוך על תרופות מהירות ועל פתרונות קסם בכל תחום.
הרצון ל"עגל זהב" הוא חלק מהמאבק היומיומי של כל אחד מאתנו. וזה מתקשר כל כך יפה למחצית השקל, המסמל גם, שאנו רואים רק חצי מהתמונה האמיתית, בלי רוחניות אנו רק "מחצית", למשל, הצורך בזוגיות מבטא רצון פנימי לחבר מחציות שונות. כמו גם, אנו מאמינים שיש עזרה מלמעלה, אך אנו צריכים לעשות את "החצי שלנו" מלמטה, ולמעשה עלינו לקיים את הברית שנכרתה בין עם ישראל לקב"ה ולאפשר זרימה מאוזנת בין רוחניות לגשמיות. הכח הזה של הדבקת מחציות, גם מביא אותנו לאחדות בין כל חלקי העם, היות וכולנו חצאים השייכים זה לזה כל סוגי הישראלים. גם חיוך מושך חיוך בחזרה שזה חצי משלים חצי.
*תרגיל צחוק – לבקש מתוך שמחה כדי לקבל שמחה
אמרו חז"ל "כפי המידה שאתה מראה מלמטה כך מראין לך מלמעלה" , החצי שלנו הוא לבקש מתוך שמחה עם חיוך ותודה, ואז נקבל בע"ה את החצי השני בשמחה מלמעלה. נחבר שתי ידיים יחד מלפנים, עליהן "נעמיס" את כל בקשותינו בשילוב צחוק לכל בקשה. נניף את כל ה"חבילה" הצוחקת כלפי שמיא עם צחוק גדול ושמח.
נסכם:
אם נחבר את כל החצאים בחיינו, נאפשר לצחוק לשאת אותנו "על כפיו", ולחבר בין לבבות,
נזכה ל כי תשא - לשאת את קדימה בראש מורם את חיינו לטובה לשלום שמחה ובריאות.
*תרגיל נשיאת הצחוק
לעיתים הצחוק לא בא לנו בקלות. אולי כי עייפים, מבואסים, או סיבה אחרת. היות והצחוק הוא זה שעושי לשאת אותנו ולהרים אותנו בדיוק במצבים האלה, בואו נרים את הצחוק מהרצפה ממש, עם שתי כפות הידיים, כעת הוא כבד. חה חה חה כבד כזה! קדימה להרים אותו גבוה יותר, הופ! הוא נעשה קליל יותר! חה חה חה נהדר !
ונמשיך לשאת אותו גבוה עוד יותר! וואהו ! איזה יופי! כעת הצחוק ממש משוחרר גבוה וזורם ! חה חה חה !
יש! בואו נישא אותו בגאון בשמחה ובתודה !!
שבת נישאה של צחוק ושמחה
באהבה ציפי דגן
לתרגול והאזנה לפרשה
כולל תרגילי הצחוק
נא לחצו כאן
.png?sopC=1418576697965)
