פינת  "פרשה צוחקת"   יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע   !
                                                   מאת ציפי דגן
                               בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות

בפרשת עקב     –  נלמד על אהבה ועל שגרה  
                          איך הצחוק מחזק אהבה מעשיר שגרה ועל צחוק התמיד! 

בפרשת עקב    נאמר: ( פרק ז' פסוק יב )  " וְהָיָה  עֵקֶב  תִּשְׁמְעוּן, אֵת  הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם וְשָׁמַר יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ."   מפרש רש"י : והיה עקב תשמעון - אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.  מסביר את העניין הרב גבי ויינברגר,  המילה "עקב" נראית לכאורה קצת לא במקום. מבאר רש"י כי המילה עקב רומזת על מצוות שאנו דשים בעקבינו או למעשה מצוות שגרתיות שאנחנו מחפפים או מפספסים. לפי פירוש רש"י כל הברית עם הקב"ה לא תלויה במצוות הגדולות אלא דווקא במצוות הפעוטות.  לא פעם אנחנו נתקלים באנשים המקפידים על קיום מצוות בהידור רב, אולם תוך כדי קיום המצווה הם פוגעים ברגשות חבריהם ובני משפחתם. וכלל לא מבחינים כי הם עושים מצווה הבאה בעבירה.  אומר רש"י : את הניקוד לא תקבל על המצווה אלא דווקא על ההתנהלות השגרתית שלך ועל מה שאתה דש בעקביך בחיים בכלל ובדרך לקיום המצווה בפרט.

כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.
*תרגיל צחוק העקב בצד  אגודל
המילון מפרש: התקדמות זהירה; בצעדים קטנים ומדודים. ההסבר המילולי: בכל צעד מניחים את העקב של הרגל שפוסעת קדימה ליד האגודל – בוהן  של הרגל שנשארת מאחור. נניח עקב עם צחוק גבוה ותוסס, כעת נניח אגודל עם צחוק שקט שקט ורגוע. ושוב צחוק עקב תוסס, ואחריו צחוק אגודל שקט ורגוע. וכך נתקדם במסלול המצחקק. חה חה חה  !   נוכל להחליף תפקידים. נניח עקב עם צחוק שקט, ואחריו אגודל עם צחוק תוסס, עוד ועוד! חה חה !
 יפה מאד! כעת ניקח שאיפת אוויר ונשחרר אותו בנשיפה קולנית.

הר' ימימה מזרחי המספרת  כי בפרשתנו, יש המון משפטים על אהבה. אולי כי רק לפני שבוע חגגנו את טו באב חג האהבה.    "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם... לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ...
רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם...    וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר...   וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ.  וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם". 
בפסוקים שפרשת "עקב" פותחת בהם, יש טעות דקדוקית, כביכול: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ... וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ". והלא אם "עשיתם", התמורה הייתה צריכה להיות "ואהבכם" ומדוע כתוב "ואהבך" בלשון יחיד?
כי אהבה היא תמיד אישית. מאד. כל פרשת "עקב" מלאה השגחה אישית פרטית-פרטית.
ה' מתאר לעם ישראל איך הם הלכו ארבעים שנה במדבר: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ" ורש"י, בפירוש מרגש, מתאר לנו את הפינוק האישי שהיה לעם ישראל במדבר: ענני כבוד היו שַׁפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם, כמו שהיו גדֵלים, היה גדל לבושן עמהם. היחס האישי הזה!! ה' מגהץ לכל אחד את הבגד שלו, שלא ילך בבגד מקומט. ה' דואג: הרגל שלו בסדר? היא לא התנפחה בחום ובנדודים? הוא שתה מספיק היום?
מזה אנו למדים בפרט כעת בימי החופשה הגדולה, ללא שגרה, יש אולי יותר חיכוכים בבית בין בני המשפחה. דווקא כעת חשוב להכניס הביתה למשפחה הרבה לשון טוב, מילים יפות מילים אוהבות מרככות ומקרבות , למשל "אני אוהבת אותך".  "תודה".  "סליחה".

תרגיל צחוק התודה.
נניף כפות ידיים פתוחות לפנים ונכריז תודה עם צחוק גדול! ושוב תודה  חה חה חה !  ושוב ושוב בהתלהבות.
וכעת  עם הזרועות שעולות כלפי מעלה בהדרגה. או בריקוד כהרגלינו במועדון.
תרגיל צחוק הסליחה.
בזוגות לחיצות ידיים בשיכול יד אחת  ונאמר:  "אני צוחקת וסולחת"!   יד שניה ונאמר  "סולחת וצוחקת"  ויחד נצחק בריקוד סיבובי.

לעומתן, חובה לסלק מהלקסיקון הביתי  מילים הרסניות, מקטינות כגון: "אמרתי לך",  "לא נכון", "למה"  "תמיד..." 
כשנשים מחליטות שמשהו הוא "תמיד", אני יודעת שלפני אישה מִתקרבֵּנֶת.  כי באורח פלא, "תמיד" בלשון הקודש הוא שם של קורבן, קורבן התמיד.  "תמיד הוא מתעלם ממני". "תמיד זה קורה לי". ה"תמיד" הזה רומז לאיזושהי תקיעה מיסטית במזל. כשאת נכנסת למצג "תמיד", דעי לך שאת נכנסת למצג קורבן.
לעומת זאת, אצל הקב"ה אין דבר כזה, "תמיד". ובכלל, מאז חורבן בית המקדש, בטל קורבן התמיד. אין דבר כזה בלקסיקון היהודי.

לנו אנשי היוגה צחוק יש רק תמיד אחד! והוא בכלל לא קורבן! תמיד לחייך, תמיד לצחוק, וגם כשנופלים חלילה – תמיד חוזרים לחייך ולצחוק !!

תרגיל צחוק התמיד
ניקח שאיפת אוויר ונשחרר מהפה בקול.
ויחד איתי : ת (בקמץ) חה חה חה   מי (בחיריק) חי חי חי חי חי   ד (ללא ניקוד) חחחחחחח

שבת מבורכת צוחקת ומלאת אהבה
ציפי דגן