פינת  "פרשה צוחקת"   יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע   --
                                                   מאת ציפי דגן
                               בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות

בפרשת שמות      –    נלמד על חשיבות השם של האדם לחיזוק בטחונו.
                               איך הצחוק מעצים שמות ופותח "מנעולים"
ספר שמות נפתח  בפרשת שמות בפסוק: (שמות א'  א' ): " וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה". ובהמשך מונה התורה את שמות בני-ישראל. אין זו הפעם הראשונה שהתורה מונה אותם. כבר בפרשת ויגש ואף בפרשיות שלפניה נמנו בני יעקב. מדוע אפוא מפרטת התורה שוב את שמותיהם?
הרבי מלובביץ, מצטט את המדרש בשני ביאורים:
א) על-ידי החזרה על שמות בני-ישראל רומזת לנו התורה, שבכל שנות הגלות במצרים "לא שינו (בני-ישראל) את שמם"  (בעל הטורים) , ובשמות שבהם נכנסו לשם - יצאו ממצרים.
 ואכן בזכות שלא שינו את שמם ואת לבושם נשארו מאוחדים כעם חזק שלא התפורר. בני-ישראל שמרו על שמותיהם ועל יהדותם בזכות הכוח של עצם הנשמה, שהגלות אינה יכולה לפגוע בה.
ב) הקב"ה השווה אותם לכוכבים, שעליהם נאמר : "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא".(תהילים קמ"ז  ד.)  כך גם לישראל קרא בשמות, כדי לבטא את חשיבותם (שמות רבה פרשה א,ג.), שלא יוכלו להיאבד ולהתבטל על-ידי הגלות המרה. כי דבר שנקרא בשם, אינו בטל לעולם. (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ה הלכה כג)

כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.
*תרגיל צחוק השמות.
שלב א.  גם בקבוצה וגם ביחיד – כל אחד אומר את שמו תוך שהוא מדגיש  כל אות בנפרד ו"מצייר" אותה באוויר בליווי של צחוק בצליל מתאים ובשינוי אינטונציה מאות לאות. רצוי לגוון בצלילים ובטון אפילו באופן קיצוני, וזה מאד מצחיק.   אפשרי כולם יחדיו,  ואפשרי כל אחד בסבב בנפרד וכולם חוזרים אחריו. קדימה, אני למשל: צי – חי חי חי   פו –חו חוח    רה – הא הא הא  יופי !!
שלב ב. כל אחד מסתובב בחדר ופוגש חבר, האחד "מצחק-מצייר"  לו את אותיותיו והשני מולו משקף לו, ואז מתחלפים, והשני עושה לו כנ"ל.  ומחליפים בני זוג לסבב הבא. וכן הלאה. איזה כיף! מצחיק מצחיק! נשימות!

מסופר בפרשה, על משה התינוק ששמוהו בתיבה על מי היאור. ואז בתיה בת פרעה ראתה אותו מרחוק ובקשה לאסוף את התיבה אליה. נאמר שם:  " וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ "  
מסביר רש"י, פירוש אחד את אמתה – שלחה את שפחתה. והפירוש השני, ורבותינו דרשו לשון יד, אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה לו להנקד אמּתה מ"ם דגושה, והם דרשו את אמתה את ידה,– כלומר  ידה- אמות הרבה , קצרה ידה ונתארכה כאילו שהיא הרבה אמות.  אומרת הר' ימימה מזרחי,  כשקצרה ידך – את מבקשת את עזרת בורא עולם  ואת נושעת. 
בתיה בת פרעה מצאה את התינוק שט במים סוערים ואז – כמונו  שקצרה ידנו  כשאנו בבעיה, ועם אמונה חזקה  מתארכת לנו היד ואנו זוכים לישועה מבורא עולם.

*תרגיל צחוק היד המתארכת.
מסתדרים במעגל. כל אחד מכין זרוע  יד ימין לכיוון המעגל. מתכווננים על שאיפה או בקשה פרטית שלנו בחיים.
מתחילים באמירה, "היות וקצרה ידי לקבל את . . ."    (נשתמש בפסוק של אליהו שירי, ואומרים: "הריני מאמין באמונה שלמה שמאוצר מתנת חינם מתחוללת עבורי ישועה  ו. . ."  מפרטים את הבקשה) מתחילים לצחקק תוך כדי "מתיחת הזרוע הימנית ע"י ליטוף של היד השמאלית לכיוון המעגל. מצחקקים, מותחים ומבקשים. הצחוק הולך ומתגבר והיד נמתחת עוד ועוד לכיוון השמיים עד לצחוק גדול ומלא שמחה.
בקיצור: צחקוק - יד אחת נמתחת- יד שניה מלטפת ועוזרת לה – צחוק חזק ומתחזק ומתחזק. חה חה חה ! יפה!

בהמשך הפרשה מתואר המעמד שבו משה עומד מול הסנה הבוער? משה רבנו שומע שם את המשפט המפורסם הבא: "שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא".  
מביאה סיון רהב מאיר את דברי הרב מיכי יוספי שהסביר פעם איך החסידות לקחה את המשפט הזה והפכה את כל המשמעות שלו:
לכאורה, על פי הפסוק, האדם צריך להוריד נעליים וללכת למקום רחוק וקדוש כדי לעשות מהלך של שינוי, אבל הפירוש החסידי הוא הפוך: 
של נעליך – תוריד מעליך את מה שנועל אותך. 
מעל רגליך – מעל ההרגלים שלך.
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא – לא תמיד אתה צריך לחפש מקום אחר, לעבור דירה, ללכת לשכונה רחוקה, לחפש ישיבה מיוחדת, להצטרף לקורס. המקום אשר אתה עומד עליו – עכשיו – אדמת קודש הוא. 
המקום שבו אתה נמצא כעת יכול גם הוא להיות קדוש. רק תוריד מעליך את ההרגלים שנועלים אותך".

*תרגיל צחוק פתיחת מנעולי ההרגלים.
תרגיל שניתן לבצע בישיבה במעגל  או בעמידה בטור עורפי מעגלי.
"מחזיקים מפתח" ביד ימין, וביד שמאל "מחזיקים מנעול" לכאורה. כל אחד בסבב,  מכריז על איזה הרגל אישי, שהיה חפץ להיפטר ממנו. ומסובב את המפתח בחור המנעול בשילוב צחוק.
אם קשה לו לפתוח כי ההרגל הזה עקשני, הוא מגביר את כמות ועוצמת הצחוק. כולם  יכולים לעזור לו ע"י עוצמת הצחוק שלהם. וכך הוא מנסה ומנסה עד אשר הוא מצליח לפתוח, ו"לנער את ההרגל" חזק לכיוון הרצפה.
מרב שמחה כולם צוחקים לכבודו צחוקי הידד.
לעומדים במעגל טור עורפי – רוקדים וצוחקים בריצה קלה – עם מוזיקה קצבית.
ליושבים במעגל, כולם זזים לכסא מימינם – לפי קצב המוזיקה.
וכעת הבא  בתור מתחיל כנ"ל.  חה חה חה  ! כל הכבוד !

שבת משחררת ומשמחת
      באהבה ציפי דגן