פינת  "פרשה צוחקת"   יוגה צחוק בפרשת השבוע - כל שבוע   --
                                                   מאת ציפי דגן
                               בגירסת שמע גם בקבוצות הוואצאפ הצוחקות
פינת  "פרשה צוחקת"  יוגה צחוק בפרשת השבוע  -   מאת ציפי דגן
                                 ניתן לתרגל בשמיעה באתר ובקבוצות הוואצאפ

בפרשת בשלח–    נלמד על שירה וגאולה וניסים. 
                               איך הצחוק "שר" לנו את הגאולה

נאמר בפרשת בשלח  (שמות יג',יז'):  "וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת־הָעָם֒"
"ויהי" - לשון צרה, ואמרים המפרשים שתמיד "ויהי" רומזת על צרה. הגאולה לא הייתה קלה והתלוותה אליה תחושה של כבדות: בהיפוך אותיות "פרעה" = העפר! העפר הינו יסוד כבד.
הרב אורי עמוס שרקי מביא שני פירושים למילה: "בשלח".
1. לשלוח = ללוות ("ואברהם הלך עימם לשלחם"). 
2. לשלוח = לגרש ("וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה.")..ישנם מדרשים האומרים שפרעה הציב בדרכם שלשה ימים משקיפים שיוודאו שאכן הם יוצאים.

המילה בשלח מלמדת על האמביוולנטיות של פרעה, מחד כבר רצה לגרשם בשל המכות הקשות שספג, מאידך ליווה אותם (במרכאות), רדף אחריהם ורצה להחזירם למצרים. אנו יכולים ללמוד מזה על המלחמה בין היצר הטוב שלנו המורה לנו לבחור בדרך הטובה, לבין היצר הרע המושך אותנו לדבוק בחטא.

כהרגלינו, נטמיע את המסרים ע"י חווית היוגה צחוק, דרך מוח ימין שלנו.

*תרגיל צחוק – או לא לצחוק.
נשב בנחת ונתרכז באחד מאתגרי החיים שלנו. הברירה בידינו, כיצד להתמודד איתו. האם לכופף גב ולסבול ולהתכנס בעצמינו, להתעצב, לדאוג, להיות בלחץ, במתח.  או להתמודד בדרך אחרת של אופטימיות, אשר אליה נגיע בקלות אם נשתמש בכלי הצחוק הנפלא. אז לצחוק או לא לצחוק ? נאמר יחד )מאליהו שירי)  "אני מאמינה באמונה שלמה שמאוצר מתנת חינם מתחוללת עבורי ישועה גדולה ונפלאה  בעניין . . . (האתגר) אני צוחקת חה חה חה  ואני רגועה ומאמינה"!   חה חה חה ! ושוב " לצחוק או לא לצחוק ? חה חה חה חה !  ולחזור על המשפט.

בהמשך הפרשה יש לנו את שירת הים.  נאמר: (שמות ט"ו  א'): "אָ֣ז יָשִֽׁיר־משֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל". הרבנית ימימה מזרחי  מביאה בשם ה"אור החיים" הקדוש: לא כתוב "אז שר ומשה ובני ישראל". כתוב "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וזה האות עבורנו שבכל פעם שמישהו ישיר את שירת הים, בפרט בשבוע של פרשת בשלח, יש לאל ידו,  הוא יכול לבקוע לעצמו את הים. איזה ים ? הים של הקשיים,
ובפרט בשלושה תחומים חשובים:
קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף | 
קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף | 
קשים נקביו (הבריאות - ראיה, שמיעה, נשימה וכו') – כקריעת ים סוף.
  מדוע קשה  - כי  כל אחד מאלה  הוא נס!
 ולכן צריך לסמוך תפילה לגאולה.
זו ההבטחה: כל מי שסומך גאולה לתפילה - תתקבל תפילתו, ולא יקרה לו נזק כל אותו יום, ולא פסק פומיה ומחוכא (ברכות ט', עב) 
כלומר - החיוך לא ירד לו מהשפתיים כל היום.

*תרגיל צחוק הגאולה.
כל אחד מספר במשפט אחד על נס שקרה לו, ואומר: "איזה נס"! ומיד צוחק צחוק של שמחה. כולם חוזרים אחריו: "איזה נס"! וצוחקים איתו. והבא בתור כנ"ל. חה חה חה חה  ונשימות עמוקות.

בשל שירת הים המופיעה בפרשתנו, נקראת השבת הזו :  שבת שירה.  אומרת הר' ימימה, משהו נפלא – לשיר  זה לא המלצה – זה פיקוח נפש!  אם את שרה את ממלאת את הבית באמונה, "תשירי בבית כדי שלא תשירי את פירותייך היפים ביותר – ילד שלא שרים עליו , חלילה, הוא ילד שנושר" – רק לדבר שירה לבני המשפחה.
 
*תרגיל צחוק בשירה.   ונשיר כולנו :
באלה השפתיים צחקתי בשמחה,  באלה הכפיים  מחאתי  'הו הא הא'!     במבט עיניים פגשתי חברות, הצחוק שלי הופך מניעות לנעימות  אי עוד לא צחקתי די! נצחק כולנו יחד עד בלי די.

בפרק י"ד בפסוק כ"ב  נאמר:  "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם"
לעומת זאת בפסוק  כ"ט: "וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָֽלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם".
מסביר הגאון מוילנא, הפסוק הראשון מתאר את אלו שהיו בעלי אמונה מלאה בבורא עולם, וקפצו למים ללא פחד, ואז נבקע הים עבורם  ליבשה, ואז המים היו עבורם חומה  (עם ו') והגנו עליהם. ולכן כתוב ויבואו- הם לא חיכו אלא נכנסו כי בטחו באלוקים שיבקע עבורם את הים. הראשון מכולם היה נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה. ועל שמו נוצר הביטוי נחשון – המסמל ראשוניות.   
הפסוק השני מדבר על קטני אמונה, אשר נכנסו לים רק כאשר כבר ראו יבשה, ולכן כתוב אצלם, שהמים היו להם חמה (בלי ו'), חמה ללא ו' = חימה – כעס.

*תרגיל צחוק קריעת ים סוף.  תרגיל קבוצתי.
חצי מחברי הקבוצה עומדים בשורה ארוכה זה לצד זה, מחובקי כתפיים, וכך יוצרים חומה צוחקת. הם צוחקים וצוחקים וחוסמים את המעבר. שאר החברים מנסים לחצות את החומה ולעבור. אך חברי החומה לא מאפשרים להם. כדי לעבור ו"לקרוע את הים", כל חבר שיעמוד וישיר בית של שיר בצחוקית  ללא מילים, חברי "החומה" יקשיבו  לו בשקט ויאפשרו לו  "לקרוע את הים",  ואז ימשיכו  לצחוק. וכן הלאה לכל חבר שרוצה לעבור.

שבת של שירה ושמחת גאולה לכולנו
באהבה ציפי דגן